תאונות דרכים

תאונות דרכים:

כאשר מתרחשת תאונת דרכים נבדוק תחילה האם בתאונה נגרמו נזקי רכוש בלבד או שמא ישנם גם נפגעי גוף ו/או הרוגים.

כאשר התרחשה תאונת דרכים עם נזקי רכוש בלבד, לא חלה חובת דיווח למשטרה, וגם במידה ואחד הצדדים פנה למשטרה, לרוב לא יוגש  כתב אישום כנגד אותו נהג, והמחלוקת תיסוב סביב השאלה מי מבין הנהגים הוא שגרם לקרות תאונה. שאלת האחריות לקרות התאונה חשובה ביותר, שכן הנהג אשר גרם לתאונה יהיה זה שיצטרך לפצות את הנהג השני בגין אותם נזקים שנגרמו לרכבו.

כאשר מתרחשת תאונת דרכים עם נפגעי גוף, מדינת ישראל יכולה להגיש כתב אישום כנגד אותו נהג באמצעות יחידת התביעה.

בקרות תאונת דרכים קטלנית שבה נהרג אדם, יועבר התיק לפרקליטות המדינה אשר בסמכותה להגיש כתב אישום כנגד הנהג, כאשר קצין משטרה ממליץ על הגשת כתב אישום כנגד אותו נהג חובה עליו לפסול מנהלי את רישיון הנהיגה של הנהג למשך 90 יום.

רמת הענישה תהיה בהתאם לסעיפים בהם יואשם  הנהג. הסעיפים בהם יכול נהג להיות מואשם הם: נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה בקלות ראש, נהיגה רשלנית, גרימת מוות ברשלנות ועוד.

כאשר מתרחשת תאונה עם הרוגים יכול נהג להיות מואשם בסעיף של גרם מוות ברשלנות או בהריגה, כאשר העונש המרבי לו הוא צפוי בגין גרם מוות ברשלנות הינו 3 שנים ובגין הריגה העונש המרבי לו הוא צפוי הינו 20 שנה. 

סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]:

העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, תוך שימוש ברכב, דינו –  מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

 סעיף 64א. לפקודת התעבורה [נוסח חדש]:

(א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה, כאמור בסעיף קטן(ב), דינו – מאסר 14 שנים.