המרב"ד – המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:
תפקידו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא לבדוק האם נהגים אשר מגיעים אליו כשירים לנהיגה.
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שייך למשרד הבריאות והוא רשאי לפסול רישיון נהיגה לנהגים בעלי פוטנציאל למסוכנות. המכון עורך בדיקות בריאות לנהגים וביקורת רפואית לרבות פסיכולוגית. כאשר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ממליץ לשלול את רישיון הנהיגה של נהג, השלילה היא למשך שנה.
במידה והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים קיבל פנייה ממקור מוסמך, הוא יזמן את אותו אדם לבדיקת כשרות רפואית. ישנם מקרים בהם אותו אדם יצטרך גם להמציא מידע רפואי או כל מידע שיתבקש ע"י המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כמו כן הוא עשוי להתבקש גם לעבור בדיקות משלימות חיצוניות כדי לגבש לגביו עמדה מוצקת.
המופנים לבדיקת כשירות רפואית במרב"ד:
א. מבקשי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד – ע"י משרד הרישוי.
ב. עברייני תנועה מועדים ולאחר תום השלילה – ע"י משרד הרישוי.
ג. נהגים שדווחו ע"י משטרת ישראל בגין מעורבותם בתאונות דרכים.
ד. נהגים שדווחו ע"י בית המשפט.
ה. נכי משרד הביטחון.
ו. נכים המופנים ע"י המוסד לביטוח לאומי.
ז. משתמשי\ מורשעי סמים ו\או אלכוהול המופנים ע"י משרד הרישוי, משטרת ישראל וסמכות רישוי צה"ל.
ח. נהגים המדווחים מכוח סעיף 12 ב' לפקודת התעבורה – חובת דיווח רופא.
ט. מבקשי\ מחזיקי רישיון נהיגה עם בעיות בריאותיות – ע"י משרד הרישוי.
י. נהגים המופנים ע"י משרד הרישוי מפאת גילם.
יא. נבדקים המחויבים בבדיקת ביקורת מטעם המרב"ד וועדת ערר.
שיטת הניקוד בעבירות תעבורה:
תקנה 545 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961:
(א) רשות הרישוי תנהל לגבי כל נהג במאגר מידע ממוחשב, מרשם של הרשעות בעבירות תעבורה (להלן – מרשם עבירות), בהתאם למידע שהתקבל לפי סעיף 10 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981.
(ב) רשות הרישוי תרשום נקודות במרשם העבירות, ואולם על אף האמור בתקנה זו, לא תרשום רשות הרישוי נקודות בשל הרשעות בעבירות שהמידע לגביהן התקבל 12 חודשים או יותר ממועד ההרשעה.
(ג) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי בוטלה הרשעתו של נהג, תמחוק רשות הרישוי את ההרשעה בשל אותה עבירה שנרשמה במרשם בעבירות.
(ג1) הודיעה המשטרה לרשות הרישוי כי נהג ערער על הרשעתו, לא תביא רשות הרישוי בחשבון את הנקודות בשל העבירה האמורה, עד למתן פסק דין סופי.
(ד) שינוי או סטיה בתיאורה של העבירה כאמור בתוספת השישית לא יפגעו ברישום הנקודות לחובתו של הנהג שעבר את העבירה.
תקנה 546 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961:
(א) הורשע נהג בכמה עבירות שנכללו בכתב אישום אחד, יירשמו לו במרשם העבירות הנקודות בשל העבירה שבה הורשע אשר לה נקבע מספר הנקודות הגבוה ביותר.
תקנה 547 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961:
(א) רשות הרישוי תסכם את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת נהג בכל פעם שחל שינוי במספר הנקודות הרשומות לחובתו; לעניין זה, "נקודות תקפות" – נקודות שטרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, או שטרם בוצעו כל אמצעי התיקון שהטילה רשות הרישוי בשלהן, אם הטילה (להלן בחלק זה – נקודות תקפות).
(ב) נקודות יהיו תקפות במשך שנתיים מיום ביצוע העבירה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), אם הצטברו לחובתו של נהג 22 נקודות או יותר בתוך פחות משנתיים, הנקודות יהיו תקפות למשך 4 שנים מיום ביצוע העבירה.
(ג1) מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו- (ג).
(ד) בוטלה.
(ה) חדלו נקודות מלהיות נקודות תקפות, ולאחר מכן נרשמו לחובתו של נהג נקודות בשל עבירה שבוצעה בתוך התקופה האמורה בתקנת משנה (ב) או (ג), לפי העניין, יראו את כל הנקודות האמורות כנקודות תקפות ויחולו עליהן הוראות תקנות משנה (ב) ו- (ג), לפי העניין.
תקנה 548 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961:
אמצעי התיקן כאמור בתקנה 547(א) הם אלה, כולם או מקצתם:
(1). קורסים בנהיגה נכונה ומבחן בסופם.
(2). מבחן עיוני בנהיגה.
(3). מבחן מעשי בנהיגה.
(4). פסילתו של נהג מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה או עד למילוי תנאים שקבעה רשות הרישוי.
(5). בדיקות רפואיות.
ועדת ערר:
כאשר נהג רוצה לערער על החלטת הוועדה הרפואית אשר קבעה שהוא אינו כשיר לנהיגה, עליו להגיש ערעור לוועדת ערר. מבקש רישיון נהיגה שנפגע מהחלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, רשאי להגיש ערעור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שההודעה נמסרה לו על ידי רשות הרישוי. ועדת הערר פועלת בהרכב של 3 רופאים.
על החלטת ועדת ערר ניתן להגיש ערעור בתוך 10 ימים בשאלה משפטית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.