נהיגה בשכרות – לייעוץ חינם חייגו: 050-809-0986
נהיגה בשכרות הינה אחת העברות השכיחות בקרב ציבור הנהגים בישראל, מה שהוביל לאכיפה משטרתית מוגברת ולמגמת החמרה בענישה מטעם בתי המשפט. נהיגה תחת השפעת אלכוהול מהווה סיכון, הן לנהג עצמו והן לשאר הנוסעים והנהגים בכביש. לשתיית משקאות אלכוהוליים ישנן השפעות פיזיולוגיות שונות על גוף האדם, ביניהן, פגיעה במהירות התגובה, בחדות החושים, עמידות לסינוור, בתפיסה החזותית ובתהליך עיבוד המידע, לכל הנ"ל השלכות חמורות על אופן הנהיגה וטיבה.
נהג אשר נתפס נוהג בשכרות מוגש כנגדו כתב אישום בבית המשפט לענייני תעבורה, ובנוסף צפויה לו פסילה מנהלית של הרכב למשך 30 יום. העונש המינימום הקבוע בחוק לנהג שנתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול הינו שנתיים של פסילת רישיון הנהיגה, ובמקרים חריגים כגון תאונת דרכים אשר כוללת פגיעה בגוף או בנפש ו/או חבלה של ממש, בית המשפט עשוי להטיל עונש של מאסר בפועל. כאשר נהג תחת השפעת אלכוהול גרם לתאונה קטלנית יכולה התביעה לדרוש עונש של הריגה, קרי עד 20 שנות מאסר.
עד לשנת 2005 על מנת לעצור נהג בשל נהיגה בשכרות, נדרש היה השוטר לפתח חשד סביר לכך שהנהג אכן נוהג תחת השפעת אלכוהול, דבר שהגביל מאוד את היכולת לאכוף עבירות נהיגה בשכרות.
בסוף אותה שנה שונה החוק כך ששוטר יכול לדרוש מנהג לבצע בדיקת שכרות גם ללא גיבוש חשד סביר לכך שהנהג תחת השפעת אלכוהול.
קיימת אבחנה בחוק בין נהג שטרם מלאו לו 24 שנים לבין נהג משמלאו לו 24.
נהג שמלאו לו 24 ייחשב כשיכור כאשר ריכוז האלכוהול בדגימת אוויר נשוף יעלה על 290 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף. ישנם פרמטרים נוספים המשפיעים על רמת השכרות, ביניהם משקל גופו של הנהג, אכילה לפני שתיית האלכוהול, גילו של הנהג ועוד.
נהג מתחת לגיל 24 ייחשב כשיכור כאשר ריכוז האלכוהול בדגימת האוויר תעלה על 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף בלבד!
על מנת להרשיע בגין עבירת נהיגה בשכרות בבית המשפט, על התביעה להוכיח כי בדיקת האלכוהול התבצעה כדין, ולא, בית המשפט יזכה את הנאשם.
כמה מותר לשתות?
ריכוז אלכוהול בדגימת אוויר או בדגימת דם שאינה עולה על:
א. 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף כאשר המשטרה אוכפת החל מ 290 מיקרוגרם.
ב. 50 מיליגרם אלכוהול במאה מילימטר דם.
בנוסף נהגים יחשב לשיכור כאשר הוא :
א. נהג חדש
ב. נהג שטרם מלאו לו 24
ג. נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם.
ד. נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי.
וריכוז אלכוהול בדגימת אוויר או בדגימת דם עולה על:
א. 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף
ב. 10 מיליגרם אלכוהול ב 100 מיליליטר דם
"שיכור" יחשב גם לאחד מאלה:
- מי ששותה משקה משכר בעת הנהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.
- מי שמצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
- מי שמצוי בגופו אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה.
אם התלכלך לכם הרכב, תוכלו לבצע ניקוי ריפודים לרכב – למידע נוסף
סעיף 39 א. לפקודות התעבורה:
הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3) דינו – בנוסף לכל עונש אחר- פסילה מקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים: אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
בדיקת מאפיינים:
כאשר שוטר חושד שנהג רכב נוהג בהיותו שיכור הוא מבצע לנהג הרכב בדיקה שנקראת "בדיקת מאפיינים" שמטרתה היא לבדוק את התנהגותו של הנהג ובכך לקבל אינדיקציה האם אותו נהג הוא שיכור.
הפעולות שמבצע השוטר:
- שיחה עם נהג הרכב.
- התרשמות כללית של השוטר מנהג הרכב.
- הליכה עם עיניים עצומות בקו ישר.
- בדיקת ריח של אלכוהול מנהג הרכב, אך יכול להיות שריח אלכוהול נודף מנהג הרכב אבל הוא אינו שיכור.
- בדיקת אישונים לנהג.
- בדיקות מעבדה.
מכשיר הינשוף:
סעיף 169ד. לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961:
(א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על הרכב הוא שיכור או שהוא מעורב בתאונות דרכים, רשאי הוא לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה.
(ב) הראתה בדיקת הנשיפה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנבדק עולה על המידה הקבועה, תשמש תוצאת הבדיקה ראיה בבית משפט הדן בעבירה לפי סעיפים 62(3) ו – 64ב לפקודה או לפי פרק זה.
בדיקת האלכוהול הנפוצה ביותר בקרב משטרת ישראל הינה באמצעות מכשיר הינשוף. הינשוף מאפשר לשוטר בדיקה מדוייקת של רמת האלכוהול הנמצא בגופו של הנהג. כאשר נהג נעצר לבדיקת אלכוהול , הוא נושף אל תוך המכשיר שנקרא "ינשוף" וכך השוטר מקבל נתונים מדויקים לגבי רמת האלכוהול של אותו נהג.
על נהג אשר עומד להיבדק לנוח במשך 15 דקות טרם ביצוע הבדיקה בהן הוא לא ישתה או יקיא ואף לא יעשן בחמש הדקות שלפני הבדיקה.
מכשיר הינשוף הוא פשוט מאד לתפעול ומאפשר קבלת נתונים מידיית בדבר רמת האלכוהול המצויה בגופו של הנהג. על המכשיר להיות מכוייל ע"י מפעיל כל 24 שעות כדי שתוצאות הבדיקה יהיו קבילות בבית המשפט.
שוטר הרוצה לבצע בדיקת ינשוף מוסמך לעכב נהג כחצי שעה בלבד, כך שעיכוב אשר עולה על חצי שעה יפעל לטובת הנהג.
בדיקת דם:
סעיף 169ה. לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961:
(א) בוטלה.
(ב) שוטר רשאי לדרוש מנבדק בדיקת מעבדה לדוגמה של דם אף אם לא בוצעה מכל סיבה שהיא בדיקת נשיפה.
(ג) נעשתה בדיקת מעבדה, יהיו תוצאות הבדיקה ראיה בבית משפט על עבירת נהיגה תוך שכרות.
סירובו של אדם לבצע בדיקת שכרות:
נהג אשר מסרב להיבדק בבדיקת ינשוף או בדיקת דם מבצע עבירה ועלול לקבל פסילה של רישיון הנהיגה לשנתיים. שוטר המבקש לבצע בדיקת שכירות לנהג רכב חייב להסביר לו על מהות הבדיקה. בנוסף, השוטר חייב לקבל את הסכמת הנהג לביצוע בדיקת השכרות ובמידה והנהג מסרב, על השוטר מוטלת החובה להסביר לנהג מהן ההשלכות של סירובו לבצע בדיקה כאמור, כמפורט להלן:
- סירב הנוהג ברכב או הממונה על הרכב לבצע בדיקת שיכרות, יראו אותו כשיכור!!
- סירב ממונה על הרכב לתת דגימה לפי דרישתו של שוטר, דינו קנס.
ההשלכות המצויינות לעיל לא יחולו על נהג ברכב או על ממונה שלא ניטלה ממנו דגימת דם בשל חשש לפגיעה בבריאותו.